בתי ספר יסודיים ועל יסודיים (כולל אולפנות וישיבות תיכוניות)
מערכת החינוך בירושלים היא מהגדולות והמורכבות בישראל. בשל האופי הייחודי של העיר, שבה מתגוררים יהודים, ערבים, חילונים, דתיים וחרדים, נוצרה מערכת חינוכית מגוונת המחולקת לפי זרמים שונים.
מערכת זו מתנהלת בפיקוח משרד החינוך הישראלי ומנהל החינוך הירושלמי (מנח”י), והיא כוללת בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, חרדיים וערביים, לצד מוסדות חינוך פרטיים ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים.
נכון לשנת הלימודים תשפ”ג (2022/23), מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך בירושלים עומד על 289,940 תלמידים. העיר מחזיקה במספר התלמידים הגבוה ביותר בישראל, כאשר האוכלוסייה הלומדת מתחלקת בין החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי והערבי.
החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי משרת את האוכלוסייה החילונית והדתית-לאומית בעיר. בשנת הלימודים תשפ”ג למדו במסגרות אלו כ-67,400 תלמידים:
בתי הספר הממלכתיים בירושלים נחשבים לבעלי איכות גבוהה יחסית, ורבים מהם מציעים תוכניות מצוינות בתחומי המדעים, האומנויות וההנדסה. בנוסף, בחינוך הממלכתי-דתי משולבים לימודי קודש לצד מקצועות ליבה, וישנן ישיבות תיכוניות ואולפנות לתלמידים ותלמידות המעוניינים בחינוך תורני מוגבר.
החינוך החרדי הוא הגדול ביותר בירושלים, עם 117,500 תלמידים בשנת הלימודים תשפ”ג. בתי הספר החרדיים מחולקים לישיבות קטנות, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. רוב מוסדות החינוך החרדיים אינם משלבים לימודי ליבה במלואם, והם מתמקדים בעיקר בלימודי תורה.
פילוח התלמידים בחינוך החרדי:
החינוך הערבי בירושלים כולל בתי ספר ציבוריים ופרטיים, שבהם למדו בשנת תשפ”ג כ-120,500 תלמידים:
בתי הספר הערביים נלמדים בעיקר לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית, במיוחד במזרח העיר. חלק מבתי הספר הפרטיים בירושלים פועלים במעמד של “מוכר שאינו רשמי”, כלומר הם מקבלים תקצוב חלקי ממשרד החינוך הישראלי, אך מנהלים את תוכניות הלימודים בעצמאות יחסית.
מנהל החינוך הירושלמי (מנח”י) אחראי על למעלה מ-700 בתי ספר וכ-1,500 גני ילדים ברחבי העיר. מטרת הקמת מנח”י הייתה ליצור גוף אחד שינהל את כלל החינוך בעיר, תוך שילוב הסמכויות של משרד החינוך ואגף החינוך של עיריית ירושלים.
מנח”י מחולק לשלושה אגפים עיקריים:
בין שירותי מנח”י ניתן למצוא גם תוכניות חינוכיות חדשניות, קידום חינוך טכנולוגי, מתן תמיכה פסיכולוגית, והפעלת מרכזי מצוינות לתלמידים מצטיינים.
אחד האתגרים המרכזיים במערכת החינוך הירושלמית הוא המחסור בכיתות לימוד, בעיקר במגזר החרדי והערבי. הביקוש הגבוה במגזרים אלו גורם לעומס משמעותי בבתי הספר.
בעשור האחרון נעשו מאמצים לשיפור איכות החינוך במגזר הערבי והחרדי, בין היתר על ידי קידום לימודי ליבה במוסדות חרדיים ושיפור רמת ההוראה במזרח העיר.
במהלך השנים האחרונות נצפתה מגמה של מעבר מוסדות חינוך פרטיים בירושלים למעמד של “מוכר שאינו רשמי” (מוכש”ר), שמאפשר קבלת תמיכה ממשלתית תוך שמירה על אוטונומיה ניהולית מסוימת.
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, מערכת החינוך בירושלים משלבת תוכניות למידה דיגיטליות, מחשוב מתקדם והוראה מרחוק, בעיקר בקרב בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.
מערכת החינוך בירושלים היא אחת מהמורכבות והמגוונות בישראל. עם למעלה מ-289,000 תלמידים, היא מציבה אתגרים ייחודיים לצד הזדמנויות משמעותיות לקידום החינוך בישראל.
החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים ממשיך לשמור על יציבותו, בעוד שהחינוך החרדי והערבי חווה גידול מתמיד במספרי התלמידים. באמצעות תכנון נכון ושיפור תשתיות, ירושלים יכולה להמשיך להוביל בחינוך ולהעניק לתלמידיה את הכלים הדרושים להצלחה בעתיד.
"לכל חינוך יש מטרה, והמטרה הזו אינה רק להעביר ידע, אלא להעניק לתלמידים את הכלים והמיומנויות לחשוב באופן ביקורתי, ליצור פתרונות ולהתמודד עם אתגרי החיים. כשאנו מלמדים, אנו לא רק משפיעים על ההווה – אנו בונים את העתיד."